Artist Name
Depeche Mode
web link web link web link web link web link web link web link
heart icon (4 users)
artist logo

Members
members icon 3 Male

Origin
flag Basildon, England

Genre
genre icon Synthpop

Style
style icon Rock/Pop

Mood
mood icon Moody

Born

born icon 1980

Active
calendar icon 1980 to Present...

Cutout
artist cutout

Current Record Label

artist logo


heart icon Most Loved Tracks
6 users heart off Depeche Mode - Just Can't Get Enough
6 users heart off Depeche Mode - Enjoy the Silence
5 users heart off Depeche Mode - Personal Jesus
4 users heart off Depeche Mode - Just Can't Get Enough
4 users heart off Depeche Mode - Enjoy the Silence


youtube icon Music Video Links
youtube thumb
I Feel You
youtube thumb
A Question of Lust
youtube thumb
Fragile Tension
youtube thumb
Only When I Lose Myself
youtube thumb
Personal Jesus
youtube thumb
Never Let Me Down Again
youtube thumb
Get the Balance Right
youtube thumb
World in My Eyes
youtube thumb
Personal Jesus



Artist Biography
Available in: gb icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon
דפש מוד (באנגלית: Depeche Mode) היא להקת סינת' פופ שנוסדה בשנת 1980 בעיר בסילדון, אנגליה. זו אחת מהלהקות המצליחות ביותר שצמחו מ"הגל החדש" והנאו-רומנטי של שנות השמונים והיא קיימת ופעילה עד היום. עד היום מכרה הלהקה כ-100 מיליון עותקים מאלבומיה.‏[1]‏[2]
הגרעין של דפש מוד החל לנבוט בשנת 1976, כאשר וינס קלארק ואנדרו פלטשר ייסדו את להקת "No Romance in China", שלא זכתה להצלחה. בשנת 1979 הקים וינס קלארק להקה חדשה בשם "French Look" עם מרטין גור. אנדרו פלטשר הצטרף גם הוא והלהקה שינתה את שמה ל "Composition of Sound" עם קלארק בתפקיד הסולן. לאחר מספר חודשים גייסו השלושה את דייב גהאן, לאחר ששמעו אותו שר בהופעה מקומית, ושינו את שמם לדפש מוד, שם שנלקח ממגזין אופנה צרפתי (במקור Dépêche-mode, בתרגום לעברית: "מברק אופנה")
להקת דפש מוד, שנודעה בעולם כלהקת סינתיסייזרים, ניגנה בתחילה דווקא בגיטרות. את השיר הראשון שלהם ("Photographic") הם הוציאו עדיין כשלישייה והוא הופיע באלבום האוסף של חברת התקליטים Some Bizzare, אך עד מהרה הוחתמו בחוזה שבעל פה בחברת Mute של דניאל מילר והוציאו בה את אלבומם הראשון (וגם את כל האלבומים שלאחריו). האלבום נקרא Speak & Spell והסינגל השלישי מתוכו Just Can't Get Enough זכה להצלחה גדולה ונכנס לעשירייה המובילה במצעד הפזמונים הבריטי.
זמן קצר לאחר מכן פרש וינס קלארק וייסד להקה משלו עם אליסון מויה, שנקראה "יאזו". למרבה הפתיעה, עזיבה זו לא רק שלא העיבה על עתיד הלהקה אלא להפך - היא הביאה את גור לעמדת כותב השירים באלבום השני ובשנת 1982 יצא אלבום זה, A Broken Frame לאור. לאחר יציאתו הצטרף אלן ויילדר כחבר בלהקה והיה למחליפו של קלארק בסינתיסייזר. האלבום הצליח היטב והיווה המשך ישיר של הקו המוזיקלי של הלהקה, עובדה שעודדה את גור ככותב וגיבשה את סגנונו תוך שהוא נוטה לכיוון מתוחכם וקודר יותר. סגנון זה ניכר באלבומם השלישי Construction Time Again מ-1983.
בתחילת שנות השמונים מעריצי דפש מוד היו כמעט אך ורק אירופאים (בעיקר בגרמניה). רק ב-1984 עם יציאת האלבום Some Great Reward הצליחה הלהקה לפרוץ לקהל הרחב בארצות הברית ובריטניה. שירי אלבום זה, היו בעלי צליל תעשייתי יותר ועסקו בנושאים טעונים כמין ודת: Master And Servant עסק ביחסי מין סאדו מזוכיסטיים, Blasphemous Rumours בנושא דת וכפירה והלהיט People Are People עסק בשוויון בין בני אדם. האלבום זכה להצלחה גדולה משני עברי האוקיינוס האטלנטי ובאהדת הביקורת.
wiki icon

Wide Thumb
wide thumb


Clearart
artist clearart


Fanart

fanart thumb

Banner
artist banner


User Comments
seperator line

transparent iconcomment icon enzo94 says: 10 years ago
The link to the twitter page is missing : https://twitter.com/depechemode


Status
unlocked icon Unlocked
Last Edit by blowhardbobby
28th Jun 2023

Socials
social icon transparent iconsocial icon transparent iconsocial icon transparent icon

Streaming
website icon unlocked iconwebsite icon unlocked iconwebsite icon unlocked iconwebsite icon unlocked iconwebsite icon unlocked icon

External Links
fanart.tv icon musicbrainz icon last.fm icon website icon unlocked iconwebsite icon unlocked iconwebsite icon unlocked iconamazon icon